תוֹכֶן
אחת הדרכים לטיפול ברפלוקס במערכת העיכול היא הפחתת חומציות תכולת הקיבה, כך שהיא לא תפגע בוושט. כך שאם הריפלוקס פחות חומצי הוא יישרף פחות ויגרום פחות תסמינים.
התרופות שניתן להשתמש בהן הן נוגדי חומצה, מעכבי ייצור חומצות, מגני קיבה ומאיצי התרוקנות הקיבה.
3. מאיצים של התרוקנות קיבה
כאשר הבטן מלאה מאוד, סביר יותר להופיע ריפלוקס במערכת העיכול. לכן, כדי להימנע מכך, ניתן לעורר את התנועתיות במערכת העיכול בעזרת תרופות פרוקינטיות כמו מטוקלופרמיד, דומפרידון או ציסאפריד המסייעות לריקון הקיבה ובכך מקטינה את זמן שהמזון נשאר בקיבה ומונעת ריפלוקס.
תופעות הלוואי השכיחות ביותר שעלולות להופיע בשימוש במטרוקלופרמיד הן נמנום, תחושת חולשה, תסיסה, לחץ דם נמוך ושלשולים. בנוסף, אם כי לעיתים נדירות, הפרעות במערכת העיכול עלולות להתרחש בשימוש בדומפרידון ובציספריד.
4. מגיני קיבה
ניתן להשתמש במגני קיבה גם לטיפול ברפלוקס במערכת הוושט, המגנים על הוושט, ומונעים צריבה כאשר התוכן בקיבה עובר לוושט.
באופן כללי, לאורגניזם יש מנגנון בו הוא מייצר ריר המגן על רירית הקיבה, ומונע מהתוקף של החומצה, אך בכמה מצבים פתולוגיים ועם שימוש בתרופות מסוימות, ייצור ריר זה יכול לרדת ולספק את התוקפנות של רִירִי. מגני הקיבה המשמשים להחלפת ריר זה הינם מלחי סוכרלטית וביסמוט המעצימים את מנגנוני ההגנה של הקיבה ויוצרים מחסום מגן בקיבה ובוושט.
תופעות הלוואי השכיחות ביותר הנגרמות על ידי מלחי ביסמוט הן כהות צואה, סחרחורת, כאבי ראש, בחילות, הקאות, שלשולים והפרעות פסיכוטיות.
סוכרלפט בדרך כלל נסבל היטב וההשפעה השלילית העיקרית שלו היא עצירות. עם זאת, זה יכול גם לגרום ליובש בפה, בחילות, הקאות, כאבי ראש ופריחה בעור.
יש גם תרופות ביתיות שיכולות לתרום לטיפול מוצלח. גלה אילו הם הנפוצים ביותר.