תוֹכֶן
עיוורון לילה, המכונה מדעית nictalopia, הוא הקושי לראות בסביבות תאורה חלשות, כפי שקורה בלילה, כשהוא הכי חשוך. עם זאת, אנשים עם הפרעה זו יכולים להיות בעלי ראייה תקינה לחלוטין במהלך היום.
עם זאת, עיוורון לילה איננו מחלה, אלא סימפטום או סיבוך לבעיה אחרת, כגון קסרופתלמיה, קטרקט, גלאוקומה או רטינופתיה סוכרתית. לפיכך, חשוב תמיד להתייעץ עם רופא עיניים בכדי להעריך נוכחות של מחלת עיניים אחרת ולהתחיל טיפול מתאים.
לפיכך, עיוורון לילה ניתן לריפוי, תלוי בסיבה שלו, במיוחד כאשר הטיפול מתחיל במהירות ובסיבה הנכונה.
תסמינים וסיבות עיקריות
הסימפטום העיקרי של עיוורון לילה הוא הקושי לראות בסביבות חשוכות, במיוחד כאשר עוברים מסביבה בהירה לסביבה חשוכה יותר, כמו למשל בכניסה לבית או בזמן השקיעה. לפיכך, אנשים עם עיוורון לילה לא מטופל צריכים להימנע מנהיגה בסוף היום או במהלך הלילה, כדי להבטיח את ביטחונם.
קושי זה לראות קורה כאשר רמות הפיגמנט בקולטני הרשתית, המכונים רודופסין, פוחתות, ומשפיעות על יכולת העין לעבד חפצים באור נמוך.
קולטנים אלה מושפעים בדרך כלל מהיעדר ויטמין A, הגורם לזרתופתלמיה, אך ניתן לשנותם גם במקרים של מחלות עיניים אחרות כמו גלאוקומה, רטינופתיה, קוצר ראייה או רטיניטיס פיגמנטוזה, למשל.
למידע נוסף על אופן הזיהוי והטיפול ב xerophthalmia.
כיצד מתבצע הטיפול
הטיפול בעיוורון לילה תלוי בסיבה הגורמת לשינויים בקולטני הרשתית. לכן, חלק מהטכניקות הנפוצות ביותר כוללות:
- משקפיים ועדשות מגע: משמשים במיוחד במקרים של קוצר ראייה לשיפור הראייה;
- טיפות עיניים: מאפשרים לשלוט על הלחץ בעין במקרים של גלאוקומה, שיפור הסימפטומים;
- תוספי ויטמין A: מומלצים במקרים של קסרופתלמיה בגלל מחסור בוויטמין A;
- ניתוח: נעשה שימוש נרחב לטיפול בקטרקט אצל קשישים ושיפור הראייה.
בנוסף, אם זוהתה מחלת רשתית אחרת, הרופא עשוי להזמין בדיקות נוספות כגון טומוגרפיה אופטית או אולטרסאונד כדי לאשר התאמת הטיפול, שעשויות להימשך זמן רב יותר.