תוֹכֶן
פעילות יתר של בלוטת התריס יכולה להופיע לפני ההריון או במהלכו, וכאשר לא מטפלים בו היא עלולה לגרום לבעיות כמו לידה מוקדמת, יתר לחץ דם, ניתוק שליה והפלה.
ניתן לאתר מחלה זו באמצעות בדיקת דם, והטיפול בה נעשה באמצעות תרופות המסדירות את תפקוד בלוטת התריס. לאחר הלידה, יש צורך להמשיך במעקב הרפואי, שכן מקובל שהמחלה תישאר לאורך כל חיי האישה.
תסמינים של בלוטת התריס בהריון
לעתים קרובות ניתן לבלבל בין הסימפטומים של בלוטת התריס בהריון לבין תסמינים המתעוררים עקב השינויים ההורמונליים הנפוצים בהריון, ויכולים להיות:
- חום וזיעה מוגזמים;
- עייפות;
- חֲרָדָה;
- לב מואץ;
- בחילות והקאות בעוצמה רבה;
- ירידה במשקל או חוסר יכולת לעלות במשקל, גם אם אתם אוכלים טוב.
לפיכך, הסימן העיקרי לכך שמשהו עלול להיות לא בסדר בבלוטת התריס הוא חוסר העלייה במשקל, אפילו עם תיאבון מוגבר וכמות המזון הנצרכת.
חשוב שהאישה תהיה במעקב קבוע על ידי הרופא, כך שניתן יהיה לבצע בדיקות שיעזרו להעריך את בריאותן הכללית של האישה והתינוק. לפיכך, במקרה זה ניתן להמליץ על מינון T3, T4 ו- TSH בדם, אשר כאשר בכמויות מוגברות עשוי להעיד על יתר של בלוטת התריס.
עם זאת, חשוב לזכור כי הורמון T4 עשוי להיות מוגבר עקב רמות גבוהות של בטא-HCG בדם, במיוחד בין השבוע ה -8 וה -14 להריון, וחוזר למצב תקין לאחר תקופה זו.
איך להתייחס
הטיפול בפעילות יתר של בלוטת התריס בהריון נעשה בשימוש בתרופות המסייעות לוויסות ייצור ההורמונים על ידי בלוטת התריס, כגון Metimazol ו- Propilracil, בהן יש להשתמש בהתאם להנחיות הרופא.
בהתחלה ניתנות מנות גדולות יותר לשליטה בהורמונים במהירות רבה יותר, ולאחר 6 עד 8 שבועות של טיפול, אם האישה משתפרת, מינון התרופה מצטמצם, ואף עלול להיות מושעה לאחר 32 או 34 שבועות של הריון.
חשוב שהטיפול יתבצע על פי ייעוץ רפואי, כי אחרת רמות גבוהות של הורמוני בלוטת התריס עלולות לגרום להתפתחות סיבוכים אצל האם והתינוק כאחד.
סיבוכים אפשריים
הסיבוכים של בלוטת התריס בהריון קשורים להיעדר טיפול או טיפול לא שלם בפעילות יתר של בלוטת התריס, אשר עלול לגרום ל:
- לידה מוקדמת;
- משקל נמוך בלידה;
- יתר לחץ דם אצל האם;
- בעיות בבלוטת התריס לתינוק;
- עקירת שליה;
- אי ספיקת לב אצל האם;
- הפלה;
חשוב לזכור שברוב המקרים לנשים כבר היו תסמינים של המחלה לפני ההריון ולכן אינן מבחינות בשינויים שנגרמו בגוף כשהן נכנסות להריון. הגורם העיקרי ליתר בלוטת התריס הוא מחלת גרייבס, שהיא מחלה אוטואימונית שבה תאי מערכת החיסון תוקפים את בלוטת התריס עצמה, וכתוצאה מכך הסרת הפחתה של ייצור ההורמונים. ראה עוד אודות מחלת גרייבס.
טיפול לאחר לידה
לאחר הלידה, יש צורך להמשיך ליטול את התרופות לשליטה בבלוטת התריס, אך אם הופסק הטיפול התרופתי, יש לבצע בדיקות דם חדשות להערכת ההורמונים 6 שבועות לאחר הלידה, מכיוון שמקובל להופיע שוב הבעיה.
בנוסף, בתקופת ההנקה מומלץ ליטול תרופות במינונים הנמוכים ביותר האפשריים, רצוי מיד לאחר הנקת התינוק ועל פי ייעוץ רפואי.
חשוב לזכור כי ילדים צריכים לעבור בדיקות שגרתיות להערכת תפקוד בלוטת התריס, מכיוון שהם נוטים יותר לסבול מהיפר או בלוטת התריס.
ראה טיפים להאכלה לטיפול ומניעת בעיות בבלוטת התריס על ידי צפייה בסרטון הבא: